בנסיעה לאדם Edam
לשוק הגבינות
בכניסה לכפר יש חניה מסודרת
ושילוט מסודר לכיכר השוק
והחגיגות בעיצומן
ואפילו טעימות לקהל.
ומיד אחרי שטעמנו, אפשר לקנות גלגל גבינה.
זה עובד ככה:
האנשים הלבנים בודקים את איכות הגבינה
ואחרי משא ומתן עם הכחולים, הם סוגרים עסקה בתקיעת כף...ובהולנדית
בינתיים האנשים האחרים עסוקים בשינוע הגבינה ממקום למקום ובחזרה....
ולשחק איתה
אפשר לראות כי אפילו הילדים המשתתפים מתעניינים בנעשה
מחכים שיגיע תורם להשתנע
סה"כ זהו יופי של שוק
ויופי של חוויה, אפילו שזה מאוד תיירותי.
משם נסענו לוולנדם Volendam
האגדה הרווחת המספרת על ילד הולנדי שסתם בעזרת אצבעו את הסכר וכך למעשה הגן על חייהם של כל תושבי הכפר. כיום הכפר די ממוסחר וחי על תיירות.
אגדה נוספת מספרת שדווקא כאן זול יותר לקנות מזכרות.... בחנויות המזכרות הרבות הפזורות בטיילת Haven
כשהחנינו את האוטו שאלנו גברת נחמדה איפה משלמים על החניה
והיא הציעה לנו במתנה את הכרטיס הכחול שמחולק חינם ומאפשר לחנות בחופשיות ברחבי הולנד
ואז היא הוסיפה שהיא עובדת בחוות גבינות, וציינה שזה קרוב וכדאי לנו לבוא
אז נסענו...
קיבלנו הסבר מפורט איך מייצרים את הגבינה המקומית
וכמובן שיש חנות מפעל.
בצמוד יש הסבר על ייצור כפכפי עץ
כולל הדגמה חיה וייצור כפכפף....שמאל
אם תהיתם, בהולנד מייצרים 10 מיליון כפכפים בשנה.
9 מיליון מזכרות, מחזיקי מפתחות ופותחנים.
והשאר לשימוש עצמי.
משם בחזרה לכפר שלנו
ובילוי של אחה"צ בבריכה.
"אתה לא מבין איזה כייף זה, אחד הטובים...."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה